מדיה

ראיון של ירון לוץ לתכנית של ליאת רגב 'מעבירים לראשון' כאן 12.11.22

ראיון של יגאל ויינר לתכנית של מרגול 91FM 9.11.22

ראיון של ירון לוץ ליעקב אייכלר 'כאן הלילה' 4.12.22

'משולש השירות המשמעותי' של האגודה להתנדבות: ירון לוץ בשיחה עם דודו סעדה 27.11.22

מנכ"ל האגודה להתנדבות: "היום יש אצלנו כ-4500 מתנדבים, בתחומים שונים כמו חינוך, רווחה, ביטחון , בריאות ועוד. לפי סקר שנעשה 70% ממסיימי השרות ממשיכים ללמוד ולעבוד באותו תחום בו התנדבו".

האגודה להתנדבות – איך הכל התחיל? ירון לוץ מנכ"ל האגודה מתארח אצל דודו סעדה ומספר על תחומי התנדבות הקיימים, הרוח ותחושת השליחות שמובילה את המתנדבים שכבר לא בבלעדיות לבנות הציונות הדתית אלא פתוחים למגזרים נוספים, על ליווי מקצועי נפשי ורגשי במהלך השירות, ואיך נותנים מענה במציאת מקום מתאים לפי רצונות יכולת וצרכים משתנים.

האגודה להתנדבות היא אחת הגופים החברתיים הגדולים במדינה: "השרות הלאומי נוסד לפני 51 שנים, האגודה המציאה וייסדה את המושג שרות לאומי, שנתן מענה לבנות הציונות הדתית שלא הלכו לצבא מטעמי דת, ומאז השרות הלאומי נפתח למגזרים נוספים. היום באגודה להתנדבות יש כ-4500 מתנדבים, בתחומים שונים כמו חינוך, רווחה, ביטחון , בריאות ועוד.

"לפי סקר שנעשה 70% ממסיימי השרות ממשיכים ללמוד ולעבוד באותו תחום בו התנדבו. השקעה במתנדבים תשפיע גם על תחום התעסוקה העתידי, וכשיש מחסור בעובדים בתחומים מסוימים שרות לאומי מוטה תעסוקה יכול לקדם ולהרחיב עובדים בעתיד. יצרנו באגודה תהליך שנקרא 'משולש השירות המשמעותי', שכולל שלושה קודקודים: רצונות, יכולת וצרכים מותאמים לכל מתנדב. ברגע ששלושת הקודקודים מתחברים לרוב יהיה שירות משמעותי".

לוץ מוסיף: "החזון שלנו באגודה – שירות לאומי זהו אמצעי ולא מטרה. המטרה היא לחזק את החוסן החברתי במדינת ישראל. עושים את זה יחד עם כל מרכיבי החברה הישראלית, בלי לטשטש אף זהות של אף אוכלוסייה. יש כיום 6 תוכניות שונות: כאלה שקיבלו פטור משרות צבאי על רקע דתי, מי שקיבלו פטור על רקע רפואי, צעירים במצבי סיכון, צעירים עם מוגבלות, ומתנדבים מהחברה הערבית, דרוזית ובדואית. לכל תוכנית יש את המעטפת המתאימה לה".

 

מחינוך ועד שב"כ, מבתי חולים ועד סייבר: מהפכת השירות הלאומי-אזרחי 22.11.22

יריד השירות הלאומי-אזרחי נערך בירושלים: אלפי בנות מחפשות איפה יוכלו לתרום בצורה המיטבית לחברה ולמדינה.

בבנייני האומה בירושלים התקיים היריד השנתי לשירות לאומי אזרחי. פגשנו שם את אלפי הבנות המחפשות איפה נכון להן לתרום למדינה ולחברה.

הבנות מספרות על מגוון האפשרויות הנפתחות בפניהם בתחומים שונים ורבים, רפואה, מוסדות חברה, תיאטרון, ביטחון, ממשלה ועוד וכיצד מי שרק לפני שנה השתתפו באותו יריד ממש, מוזמנות כעת להציג בפני תלמידות י"ב את השירות שלהן, לשווק את האופציות השונות ולהמליץ למועמדות על המקום המתאים ביותר עבורן.

ראובן פינסקי, מנכ"ל הרשות לשירות לאומי אזרחי מספר על תחושת ההתרוממות לנוכח כ-7000 בנות שמחפשות רק את המקום בו תוכלנה לתרום לחברה ולמדינה. "מרגש הכוח של הציונות הדתית, הכוח של הבנות האלה. כל מי שמדבר על הדור הזה מוזמן לכאן לבוא ולראות את עוצמות", הוא אומר.

על שאלת המשמעות של השירות הלאומי עבורן נראה שכולן רואות את היעד עין בעין, לתרום לחברה, לעם ולמדינה ולעשות טוב, "כשאתה נותן אתה מקבל בחזרה. אני מרגישה מאוד משמעותית", "זו נתינה עם הרבה משמעות ועשייה". זאת לצד הבנייה האישית והמעצבת של הבנות את עצמן ב"סיטואציות שלא היו בבית או באולפנה".

"יש לנו כאן מגוון ענק של אפשרויות ותפקידים שהרבה לא יודעים שהם קיימים בשירות הלאומי", אומר פינסקי ומזכיר כמה דוגמאות "מחינוך ועד שב"כ, מבתי חולים ועד סייבר, כיבוי אש, הדרכה, זהות יהודית ואיכות הסביבה. האפשרויות משמעותיות. יש כאן צבא חברתי שמשנה את פני החברה ומחזק את החוסן הלאומי שלנו".

באגודה להתנדבות – מייסדת השירות הלאומי והמפעילה הגדולה ביותר של מתנדבים ומתנדבות בפריסה ארצית ובינלאומית – מתמקדים השנה ברצון לאפשר לכל אחת להתאים ולדייק את עצמה לקראת העתיד, כדי שתוכל להגיע למקום בו תתרום בצורה משמעותית לחברה מתוך תחושת שליחות, תוך שהיא מפתחת את עצמה ואת עולמה, זאת בעקבות סקר חדש ורחב שערכה לאחרונה האגודה להתנדבות, באמצעות חברת "מאגר מוחות",

הסקר נערך בקרב בוגרים משמונה השנים האחרונות, אשר בדק את המוטיבציה להתנדבות, והעלה נתון מדהים שמראה כי מעל 70% מהבוגרים עוסקים כיום בתחום שמשיק או זהה לתחום בו הם התנדבו בשירות האזרחי-לאומי.

בין המקומות המוצעים לשנה הבאה באגודה להתנדבות: התנדבות במשרד ראש הממשלה, התנדבות בחוות חקלאיות, כפרי נוער, בתי ילד, עבודה עם נוער בסיכון, חלק מצוות בתי החולים, השתלבות במד"א, מגוון תקני חינוך ועוד.

ירון לוץ מנכ"ל האגודה להתנדבות: "אני מודה לראובן פינסקי, מנכ"ל הרשות לשירות לאומי, ולצוות החמ"ד, על היוזמה הברוכה לחשוף בפני השמיניסטיות את המפעל החברתי הכי מדהים שצמח כאן בחמישים השנים האחרונות שיוסד ע"י האגודה להתנדבות".

חזרה לשורשים: כך מצילה חוות קיימא בקיבוץ חוקוק נוער שנפלט מהמסגרות 21.11.22

אסף זיידן הקים את החווה, שבה מגדלים ירקות אורגניים, כדי לתרום לחברה. את המקום מתפעלים צוות של מתנדבי שירות לאומי מטעם 'האגודה להתנדבות' שמשמשים עבור בני הנוער מודל לחיקוי. "לשבת על האדמה ולגעת בה מרגיע אנשים", מסביר זיידן.

בחוות קיימא החקלאית בקיבוץ חוקוק מקיימים הלכה למעשה את החיבור בין האדם לאדמה. החווה שבה מגדלים ירקות אורגניים מספקת מקום מפלט לבני נוער שלא מצאו עצמם במסגרות החינוכיות ומאפשרת להם באמצעות עבודת האדמה להרגיש חלק משמעותי וחשוב מהחברה שמסביבם. "בני הנוער שמתחילים לעבוד אצלנו ונשארים למשך תקופה – מתאהבים. הם מתאהבים בעבודת כפיים ומתאהבים באדמה ובחברה", אומר מקים החווה, אסף זיידן.

משמעות לחיים
החווה בקיבוץ חוקוק הצופה אל הכנרת הוקמה בשנת 2016 על ידי זיידן ובת זוגו. יחד עם עוד ארבעה חברי קיבוץ הם פתחו עמותה והקימו את החווה בפלטפורמה של שדה אורגני שכבר היה קיים בקיבוץ. לזיידן שעבד במשך שנים בעמותת אלו"ט לאנשים וילדים עם אוטיזם, שם ניהל והקים מרכז תעסוקה, היה חזון להקים מקום שיוכל לתרום לחברה גם בקיבוץ חוקוק אליו הגיע לפני כעשור. "חבר עשה לי קישור לפורמט הזה של חוות קיימא שעובדת עם נוער נושר ממסגרות. באותה תקופה היו רק שתי חוות בארץ, וקישרו אותי לאדם שהקים את זה. בהתחלה חשבנו להקים את החווה באזור משגב, אבל זה לא צלח ואחרי זה בת הזוג שלי אפרת ועוד חברה בחוקוק הציעו לעשות קיימא בחוקוק עם השדה האורגני שכבר יש לנו פה".
בחוות קיימא חוקוק מגדלים ירקות עונתיים ללא ריסוסים (אורגניים) ובה מועסקים בני ובנות נוער בגילי 18-14 שנשרו ממסגרות או נשרו חלקית. "אנחנו מעניקים להם קודם כל מקום עבודה רגיל עם תלוש משכורת, נסיעות ושתי ארוחות ביום, אבל נוסף על כך אנחנו גם מעניקים להם מקום מיוחד שעוזר לחבר'ה לרכוש אמון, שייכות ומשמעות בחיים. אנחנו עושים את זה דרך עבודות האדמה ודרך קשרים אישיים ואינטימיים שנוצרים סביב הערוגות".
מה מיוחד בעבודת האדמה שיכולה להחזיר אותם לתלם?
"לשבת על האדמה ולגעת בה ולהיות קרוב אליה, מבחינה אנרגטית זה משהו מוכח שמרגיע אנשים ומכניס אותם לקצב יותר איטי ויותר טוב. לשתול שתיל ולדאוג לו ולעשב לידו את הערוגה ולגזום אותו ואחרי זה לקטוף ממנו את הירק ולאכול אותו או למכור אותו, זה דבר אדיר שאותי אחרי שבע שנים מרגש כל פעם מחדש ועל אחת כמה וכמה חבר'ה חדשים שמגיעים".
מאמינים בעצמם
ואכן, לחווה יש סיפורי הצלחה רבים של בני ובנות נוער שבזכות עבודת האדמה קיבלו נקודת מבט שונה לחיים והחזירו להם את האמונה בעצמם והאמונה בחברה שמסביבם. "יש הרבה מאוד סיפורים, סיפורים טובים לשמחתי של חבר'ה שאחרי שהיו אצלנו חזרו ללמוד או יצאו לעשות שירות לאומי והתגייסו לצבא. או כאלה שהפסיקו התמכרויות וגם הקשר עם ההורים נהיה יותר טוב. היו שתי בנות צעירות, חכמות ומוכשרות בגיל 16 שהגיעו אלינו אחרי שלא היו במסגרת כבר כמה שנים. הן עבדו והתמידו ארבעה ימים בשבוע והיו מאוד דומיננטיות בשדה. היה כיף לראות איך מילדות שמצהירות על עצמן שהן לא מסתדרות באף מסגרת וקשה להן, הן קמות בבוקר כל יום ולוקחות אוטובוס ומגיעות. ואז פתאום אחת מהן אמרה אולי בעצם אני כן יכולה ללכת ללמוד ולעשות בגרויות. והיא אכן התחילה והצליחה, ואז חברה שלה הלכה גם היא בעקבותיה. הן עזבו והשקיעו את כל כולן בלימודים ושתיהן יצאו עם תעודות בגרות ולמדו והצליחו והמשיכו להיות איתנו בקשר. זה מאוד מרגש בשבילי הדבר הזה, שהן הגיעו לנקודה הזו שהן ראו שהן יכולות. זה נותן לכולנו בחוות קיימא סיפוק מאוד גדול לראות שבוגרים שלנו מסתדרים בחיים שלהם".
מה תורמת לך העבודה במקום ברמה האישית?
"קודם כל מבחינה פיזית אני מאוד נהנה לעבוד בחוץ בחיק הטבע, בשמש ובגשם עם האדמה. אני מרגיש שזה מאוד מיטיב איתי. המפגש עם האנשים זה דבר מקסים; להיפגש עם אנשים בגילים שונים, לפגוש סיפורים מעניינים. איך שזה משתקף לחיים שלי, היכולת לגעת בבן אדם ולעזור לו – זה מהמם".
תחושת ערך
הלב הפועם של החווה הוא צוות מתנדבי ומתנדבות השירות הלאומי שבאים לשרת במקום לתקופה של שנה-שנתיים מטעם 'האגודה להתנדבות' ומתפעלים את השדה ברמה החקלאית, נמצאים בקשר עם בני הנוער ומשמשים עבורם דמויות לחיקוי. נחלה איצקוביץ', אחת מבנות השירות שעובדת בחוות חוקוק, מספרת על החיבור המיוחד שלה למקום: "הגעתי לחוות חוקוק כי רציתי לעבוד בחקלאות, ואיך שהגעתי התאהבתי במקום ובאנשים והרגשתי שזה המקום המדויק לי. הוא תורם לי לחיבור לאדמה ולאנשים טובים סביבי שרואים אותי ודואגים לי".
סדר יומה של איצקוביץ' עמוס במיוחד ומתחיל בעבודה בחווה בשעות הבוקר המוקדמות. "המקום הזה חשוב בעיניי כי הוא נותן לנוער – וגם לנו בני ובנות השירות – מקום שעוטף אותם, שרואים אותם בו, שהם יכולים להוציא מהם בו את המיטב, לעבוד ולראות את התוצרים ממש מול העיניים. אין דבר מספק יותר מזה, זה מעלה להם את הביטחון העצמי ואת תחושת הערך – שגם הם יכולים. אין מקום טוב יותר לגדול בו מאשר מקום כזה, עם סביבה תומכת, קבלה והכלה כמו שאין בהרבה מקומות אחרים".
מתנדב נוסף בשירות לאומי, מאיר דהן, מספר: "החווה היא מקום שמאפשר מרחב של יחד, הקשבה, ביטוי עצמי, עזרה הדדית, חיבור לאדמה ורגיעה. יש הרבה אנשים שהחווה בשבילם מקום שעושה להם טוב והוא עמוד תווך חשוב בחייהם, והדבר הזה מתקיים בזכות העשייה הקדושה שמתקיימת כאן דרך הצוות הבוגר, בני השירות והנוער".
התרומה של החווה לקהילה מתבטאת גם בפן נוסף של מכירת התוצרת החקלאית של החווה בפורמט של חקלאות בשיתוף הקהילה. "אנחנו מגדלים מגוון מאוד רחב של ירקות. מכירת הירקות היא הדרך להמשיך את הפעילות שאנחנו עושים, לשלם משכורות לבני הנוער. זו גם שנה שנייה שאנחנו עושים פרויקט של תרומה לקהילה. יש לנו משפחות בקרית שמונה ובחצור ובכל האזור. זה פרויקט שאני מאוד גאה בו", מוסיף זיידן.
יגאל ויינר, ראש מטה באגודה להתנדבות, מסכם: "האגודה להתנדבות מפעילה היקף נרחב של מתנדבות ומתנדבים בחוות חקלאיות ברחבי הארץ בדגש על מרחבי הגליל והגולן. החקלאות משמשת ככלי חינוכי משמעותי המחבר את הצעירים לשורשים ולעבודת האדמה".
דילוג לתוכן